החלטה בתיק רע"פ 6403/05

           כנגד המבקש הוגש לבית-משפט השלום בחיפה כתב אישום מתוקן (ת.פ. 1558/04), המייחס לו עבירה של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). כתב האישום מתייחס לתקופה בה שימש המבקש כבוחן רכב מטעם משרד הרישוי באזור הצפון ולפיכך היה עובד ציבור.

           בבית-משפט השלום הודה המבקש, במסגרת הסדר טיעון, בכתב האישום המתוקן. המבקש הודה, כי ביום 6.8.03 התייצב נהג מסוים (להלן: הנהג) במשרד הרישוי בחיפה, כדי לשנות את מספר המנוע שהופיע ברישיון רכב של משאית. המבקש פנה לנהג וטען באוזניו, כי עליו לפעול לרישום המנוף המורכב על המשאית, אחרת לא ניתן יהיה להשלים את רישום המנוע החדש. המבקש ידע, כי אין צורף ברישום המנוף. כמו-כן אמר המבקש לנהג, כי אם ישלם לו 400 ש"ח יטופל הרישום לשביעות רצונו וללא הליכים נוספים. הנהג שילם למבקש 300 ש"ח, והאחרון רשם את מספר המנוע והמנוף על גבי טופס של משרד הרישוי. בכך דרש המבקש וקיבל שוחד, בעד פעולה הקשורה בתפקידו.

           ביום 18.10.04 התקיים דיון בפני בית-משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת נ' שרון), לאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן, אשר המליץ על אי הרשעת המבקש. המשיבה התנגדה לקבלת המלצה זו. בית-משפט השלום החליט להימנע מהרשעה וקבע, כי המבקש יהיה בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ויבצע עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות.

           על החלטת בית-משפט השלום להימנע מהרשעת המבקש ערערה המשיבה לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים ש' ברלינר, י' גריל ו-י' דר) קיבל את הערעור, הרשיע את המבקש בעבירה של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין והחזיר את התיק לבית-משפט השלום לקביעת העונש. 

           ביום 24.1.05 גזר בית-משפט השלום על המבקש עונש בן 12 חודשים, מהם 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות והיתר על תנאי לשנתיים. כן נדרש המבקש לחתום על התחייבות כספית בסך 25,000 ש"ח, שלא יעבור עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין.

           על גזר-הדין של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה. בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים מ' נאמן, ר' ג'רג'ורה ו-ר' שפירא) דחה את הערעור בקובעו, כי העונש שהוטל הוא קל ואף "מופרז בקלותו".

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי. במסגרת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין.

           ביום 5.7.05 החלטתי לעכב את ביצוע גזר-הדין, עד למתן החלטה אחרת.

           עיקר טענת בא-כוח המבקש הוא, כי בית-משפט זה הותיר פתח לאי-הרשעה גם במקרים של שוחד, בנסיבות נדירות, והמקרה של המבקש נמנה עם מקרים אלה, לטעמו. לטענת בא-כוח המבקש, נסיבותיו של המבקש מצדיקות נקיטה באמצעי של אי-הרשעה, שכן הוא קיבל סכום נמוך, באופן חד פעמי, תמורת אישור שכלל לא היה בו צורך, כך שלגישתו "לא נגרם נזק לציבור". עוד מוסיף וטוען בא-כוח המבקש, כי למבקש אין כל עבר פלילי, מצבו הכלכלי קשה, הוא תומך בחמשת ילדיו וביניהם ילדה הסובלת משיתוק מוחין והיותו מושעה מעבודתו למעלה משנה.

           מנגד, תומך בא-כוח המשיבה בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ומבקש לדחות את בקשת רשות הערעור. לטענתו, מעשהו של המבקש חמור ביותר ואינו מן המקרים הקלים של קבלת שוחד. לטענת בא-כוח המשיבה, גם אם יתכנו נסיבות חריגות ונדירות ביותר, בהן יתאפשר שלא להרשיע עובד ציבור, אשר קיבל שוחד, הרי שהמקרה דנן איננו בגדר מקרים חריגים אלה.

           החלטתי לדחות את הבקשה.

           עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולארי של בעלי-הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123).

           אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. פסיקתו של בית-משפט זה מאפשרת שימוש באמצעי של אי-הרשעה במקרים חריגים בלבד. יתרה מכך, גדר המקרים בהם תתאפשר אי הרשעה מצטמצמת יותר, כאשר מדובר בנטילת שוחד על-ידי עובד ציבור. יפים לעניין זה דברים שנקבעו על-ידי השופטת ד' דורנר בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 341-342:

"עבירת השוחד נמנית עם העבירות בהן הקורבן אינו הפרט אלא הציבור, ואחת ממטרות הענישה בעבירה זו הינה הטבעת אות קלון על מבצע העבירה והבעת סלידתה של החברה ממעשי השוחד בצורה שתרתיע את הרבים... מכאן ההלכה, כי ככלל, העונש ההולם מבצע עבירת שוחד הוא מאסר בפועל. זאת, גם במקרים קלים באופן יחסי, בהם הנאשם משודל לשוחד וטובת ההנאה הנובעת לו מן המעשה היא קטנה... גם כאשר קיימות נסיבות כבדות משקל לטובת הנאשם אין לוותר על הרשעתו אלא, לכל היותר, יש לתת ביטוי לכך באמצעות הקלה בעונש" [ההדגשה הוספה - ס.ג'.]

           כך הם הדברים גם במקרה שלפני. עניינו של המבקש אינו נמנה עם המקרים החריגים והנדירים, בהן יתאפשר שלא להרשיע עובד ציבור. מדובר במעשה חמור, בו דרש המבקש, שהינו עובד ציבור, את השוחד מאזרח תמים, אשר נזקק לשירותיו. אין להשלים עם לקיחת שוחד על-ידי בעל תפקיד ציבורי במסגרת מילוי תפקידו, יהא הסכום שנתבקש אשר יהא.

           אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

           המבקש יתייצב ביום 31.7.05 לא יאוחר מהשעה 9:00 במשטרת עפולה, לשם תחילת ריצוי עבודות השירות.

           החלטתי מיום 5.7.05, בעניין עיכוב ביצוע גזר-הדין, מבוטלת בזה.

           ניתנה היום, י"ב בתמוז תשס"ה (19.7.05).